לימון, סודה לשתייה ופחם פעיל: מה טריקי ההלבנה מהרשת עושים לשיניים

רוב טריקי ההלבנה הביתיים שמסתובבים ברשתות לא מלבינים את השן עצמה. במקרה הטוב הם מורידים מעט כתמים מפני השטח, ובמקרה הפחות טוב הם פוגעים באמייל: חומצה, כמו מיץ לימון, מרככת אותו, וחומרים שוחקים, כמו פחם פעיל או סודה לשתייה בשפשוף חזק, שוחקים אותו. אמייל שאבד לא חוזר, וכשהוא מתדלדל, הדנטין הצהבהב שמתחתיו נראה יותר. כלומר, השיניים עלולות דווקא להיראות צהובות יותר. מי שרוצה חיוך בהיר יותר יגיע רחוק יותר עם בדיקה אצל רופא השיניים והלבנה מקצועית.

אם גללתם לאחרונה ברשתות, בטח ראיתם את זה: מישהו מורח על השיניים משחה של סודה ולימון, מצחצח באבקה שחורה או משפשף קליפת תפוז, ובסרטון הבא החיוך כבר מבריק. זה מפתה. זה זול, זה נמצא במטבח, וזה נראה כאילו זה עובד. שווה רק לדעת מה קורה מאחורי הקלעים.

למה זה נראה כאילו זה עובד

חלק מהקסם הוא המצלמה. טבעת אור, פילטר וזווית טובה משנים את צבע השיניים על המסך יותר מכל אבקה. על מה שהמצלמה באמת קולטת, במאמר החיוך בתמונות ובווידאו. חלק אחר אמיתי, אבל הוא לא מה שחושבים: שפשוף מוריד מעט מהכתמים שיושבים על פני השן, כמו אלה מקפה ומתה, והשן נראית לרגע נקייה יותר. הגוון של השן עצמה, זה שנקבע מבפנים, נשאר כמו שהיה. ומה שהסרטון לא מראה הוא איך השיניים נראות אחרי כמה חודשים של שימוש קבוע.

שתי מילים שכדאי להכיר: אמייל ודנטין

השן בנויה משכבות. מבחוץ יש אמייל, שכבה קשה ושקופה במידה מסוימת. מתחתיו נמצא הדנטין, שצבעו צהבהב יותר. הצבע שאתם רואים במראה הוא שילוב של שניהם, כי הדנטין נראה דרך האמייל. ודבר אחד חשוב במיוחד: אמייל שאבד לא גדל מחדש. לכן כל מה ששוחק אותו או ממיס אותו, לאט ובקביעות, משאיר סימן שנשאר.

לימון, תותים וקליפות: מה חומצה עושה לאמייל

מיץ לימון חומצי מאוד. חומצה שנשארת במגע עם השן מרככת את פני האמייל ומוציאה ממנו מינרלים, ועם הזמן היא שוחקת אותו. רופאי שיניים קוראים לזה שחיקה חומצית. פעם אחת לא תעשה נזק דרמטי, אבל טריק ביתי הוא בדרך כלל הרגל: מורחים, משאירים, וחוזרים על זה כל כמה ימים. האמייל מתדלדל, הדנטין נראה דרכו יותר, והטריק שאמור היה להלבין משאיר את השיניים צהובות יותר.

תותים נשמעים תמימים יותר, אבל גם בהם יש חומצות פרי, ובמתכונים ברשת מועכים אותם לא פעם עם סודה לשתייה. כך החומצה מרככת והשפשוף מסיר. קליפות לימון ותפוז נושאות את אותן חומצות. ולגבי קליפת בננה, אין סיבה לצפות שתשנה את צבע השן.

זה לא אומר לוותר על פירות. תות ולימונדה הם חלק מהחיים. ההבדל הוא בין אוכל שעובר בפה לבין חומצה שמורחים על השן בכוונה ומשאירים עליה. ועוד טיפ קטן לכל מה שחומצי: אחרי שאכלתם או שתיתם, שטפו את הפה במים וחכו קצת לפני הצחצוח, כדי לא לשפשף אמייל שהתרכך זה עתה.

רגע, אז למה יש חומצת לימון ב-OBIOACTIVE?

שאלה טובה. OBIOACTIVE, ג׳ל ההכנה שרופא השיניים מורח לפני ההלבנה במרפאה, משלב לפי היצרן חומצת לימון ב-pH נייטרלי יחד עם אשלגן חנקתי. מה שפוגע באמייל הוא החומציות, כלומר pH נמוך, ולא שם החומר. מיץ לימון חומצי מאוד. ג׳ל ב-pH נייטרלי אינו חומצי.

וההבדל השני הוא ההקשר. OBIOACTIVE נמרח פעם אחת ולזמן קצר, בידי רופא שיניים, אחרי בדיקה, כשלב מתוכנן בתוך טיפול. מיץ לימון במטבח נמרח בלי בדיקה, בלי הגבלת זמן, ולפעמים כל יום. אותו היגיון נכון גם למי חמצן, כפי שתראו מיד. על שלב ההכנה, בעמוד OBIOACTIVE.

סודה לשתייה ופחם פעיל: שפשוף זה לא הלבנה

חומרים שוחקים פועלים כמו נייר לטש עדין: הם מסירים את מה שיושב על פני השן. לכן הם יכולים להוריד כתם שטחי, אבל לא להגיע לצבע שבתוך השן. וכשמשפשפים חזק ולעיתים קרובות, הם מסירים גם מעט מהאמייל עצמו. התוצאה מוכרת כבר: פחות אמייל, ויותר דנטין צהבהב שנראה דרכו.

סודה לשתייה שוחקת בעדינות, והיא מופיעה גם בחלק ממשחות השיניים, שם היא חלק מנוסחה מאוזנת. אבקה גולמית שמשפשפים בה כל יום, או משחה ביתית של סודה ולימון, הן כבר סיפור אחר: החומצה מרככת, והסודה משפשפת את מה שהתרכך.

פחם פעיל הוא אבקה שחורה ושוחקת. מה שהוא עושה, הוא עושה על פני השטח, ואין ביסוס לכך שהוא מבהיר את הגוון של השן עצמה. התחושה של שיניים ״חלקות״ אחריו היא בעיקר תחושה של ליטוש, וליטוש יומיומי הוא בדיוק מה שלא רוצים לעשות לאמייל. על משחות מלבינות וערכות מהמדף, במאמר משחה מלבינה, ערכה מהמדף או הלבנה מקצועית.

מי חמצן מבית המרקחת: החומר הנכון, בלי כל השאר

כאן דווקא יש כימיה אמיתית. מי חמצן הוא החומר הפעיל גם בהלבנה מקצועית: ב-OBIOWHITE ULTRA, ג׳ל ההלבנה שמורחים במרפאה, יש לפי התווית מי חמצן בריכוז 27%. אבל בדיוק מפני שזה חומר פעיל, ההקשר הוא מה שקובע.

בקבוק מבית המרקחת לא נועד להלבנת שיניים. אין עליו הוראות לשיניים, אף אחד לא בדק לפני השימוש אם יש עששת, סדק, חניכיים מודלקות או שורש חשוף, ואין שום דבר שמגן על החניכיים. בהלבנה מקצועית כל אלה הם חלק מהטיפול: רופא השיניים בודק קודם, מגן על החניכיים ב-OBIOGINGIVAL, מורח את הג׳ל וקובע כמה זמן הוא נשאר על השיניים. הלבנת OBIOWHITE היא ללא כאבים וללא רגישות, והיא בנויה כך מההתחלה. הפרטים בעמוד הלבנה במרפאה.

מה עושים במקום

  • בדיקה וניקוי אצל רופא השיניים. ניקוי מקצועי מסיר אבנית וכתמים שטחיים, ולפעמים כבר הוא לבדו משנה את התמונה.
  • הלבנה מקצועית במרפאה, שמגיעה לצבע שבתוך השן ולא רק למה שיושב עליה. ראו הלבנה במרפאה.
  • רצועות לבית, דרך רופא השיניים. OBIOWHITE STRIPS ניתנות על ידי הרופא, להמשך ולשמירה על התוצאה. ראו הלבנה ביתית ושמירה על התוצאה.
  • הרגלים פשוטים. מברשת רכה, צחצוח בלי לחץ, ומים אחרי קפה, תה או משקה חומצי. עוד במאמר איך שומרים על תוצאות ההלבנה.

וכבר ניסיתם טריק או שניים? זה קורה להרבה אנשים, ואין סיבה להתבייש. ספרו לרופא במה השתמשתם ובאיזו תדירות. זה עוזר לו לבדוק את מצב האמייל ולתכנן את ההמשך.

מה לשאול את רופא השיניים

יש אצלי סימנים לשחיקה של האמייל? הכתמים אצלי שטחיים, או שהגוון מגיע מבפנים? מה ניקוי לבדו ישנה, ומה הלבנה תוסיף? איזו משחה ואיזו מברשת מתאימות לי? מונחים כמו אמייל, דנטין וכתם חיצוני מוסברים במילון המונחים, ותשובות נוספות יש בשאלות ותשובות.